ילדים זקוקים לשגרה וכאשר השגרה לא קיימת עקב מצבים כמו מלחמה, אנחנו יכולים לחוות רגרסיה בהתנהגות הילדים והם יכולים להיות יותר כועסים או דווקא יותר מסתגרים. נבין שזה נורמלי להרגיש רגשות יותר קיצוניים אפילו אם הם לא יודעים או לא רואים חדשות כמונו (הם מרגישים).
חשוב מאוד להבין שאם אנחנו לא ננשום לתוך הסיטואציה הילדים שלנו ירגישו אותנו גם אם נגיד להם ש"הכל בסדר". אז לא לשכוח לטפל בעצמנו, לנסות לעשות משהו שמרגיע אותנו ההורים וכך כשאנחנו יחסית יותר רגועים אנחנו יכולים להיות יותר מכילים.
ולאחר שטיפלנו בעצמנו, אנחנו יכולים לנסות לשמור על שגרה, על סדר יום כמה שיותר קבוע לילדים, לקום בשעה לא מאוחרת (גם בזמנים שאין גנים ואין בתי ספר), לשלב כיף של זמני משחק עד כמה שאפשר, ארוחת צהרים או ערב ביחד.
להגביל את זמן המסכים ובו זמנית להבין שכן זה זמן חריג ולכן זה בסדר קצת להגמיש את החוקים, אך צריך לתווך זאת לילדים, אמא מרשה לך קצת יותר מסך מכיוון שאנחנו יותר בבית וברגע שתחזור השגרה נחזור לפחות זמני מסך.
חיבוקים ומגע – ידוע שחיבוק גורם לגוף להפריש את ההורמון של האהבה, אוקסיטוצין, חבקו את ילדכם כמה שיותר (זה גם כיף וגם ירגיע את שני הצדדים).
ופעילות גופנית, לילדים אם אפשר חוגים של ספורט ואם אי אפשר אז לעשות פעילות בבית, להזיז את הגוף, התנועה זה לגמרי גורם לילד להיות פחות בחרדה ויותר נינוח ולכן זה יעזור לשגרה בבית.
שנגיע לזמנים טובים ורגועים במהרה