אחד התפקידים החשובים בחיו של הילד הוא ההעסקה, הסיפור הוא של היתר. הילד נולד חסר אונים ותלוי בהוריו ולכן העסקה קיימת והמלכודת של העסקת יתר אורבת לנו. הלב של העסקת היתר, זה מה שבונה את תחושת הערך של הילד ובהעסקה מה שבונה זה מה שההורים עושים בשבילו.
עושים עבורי, משמע אני קיים.
במקום שהילד ירגיש תחושת ערך דרך מועילות ותרומה לסביבה, הוא מרגיש ערך רק שהסביבה מתעסקת בו ואנחנו נרצה לבנות את תחושת הערך של הילד, כך שלא יהיה תלוי באחרים ובסביבה.
ההורים מתלוננים על הרבה תשומת לב, מותשים, מתוסכלים, עייפים והילד אסטרטג טוב והוא מפנה את על המשאבים שיהיו עסוקים רק בו.
הירח מחזיר אור, השמש זוהרת בעצמה. אנחנו רוצים ילדי שמש ולא ילדי ירח.
לכל ילד יש פוטנציאל ומוטיבציה, יש יכולת ויש רצון ולעיתים בהעסקת יתר ההורים לא שמים לב אך הם הורסים את הפוטנציאל או את המוטיבציה או את שניהם.
האומנות הגדולה של ההורה, זה להיות מספיק רגיש וקשוב כדי לזהות את זה שהילד יכול לעשות בעצמו ולהעביר אליו את האחריות/את העשייה.